אחד הטיפולים הרפואיים הנפוצים ביותר
בעולם ובישראל הוא צנתור. עם זאת רבים אינם מבדילים בין שני סוגי צנתורים
טיפוסיים: צנתור אבחוני וצנתור טיפולי.
צנתור אבחוני הוא צנתור אשר מטרתו
היא לבדוק ממה סובל המטופל. הרופא המטפל, קרדיולוג בהכשרתו, מבצע צנתור זה כאשר יש
חשד סביר שהמטופל סובל מהיצרות בעורקים. היצרות כזו מתרחשת כאשר שכבות שומן נדבקות
לדופני העורקים ומונעות את זרימת הדם החלקה בהם. כאשר הדבר מתרחש הוא עלול לגרום
להתקף לב ומהווה סכנה גדולה מאוד בעבור המטופל. מצב זה ניתן לאבחון רק באמצעות
החדרת מצלמה פנימה וביצוע של צילום רנטגן בתוך העורקים. ביצוע התהליך הזה נקרא
צנתור אבחוני. זהו תהליך קל ופשוט שנמשך כחצי שעה ומאפשר לדעת מהו מצבו של המטופל.
צנתור טיפולי לעומת זאת הוא הליך
התערבותי שבמסגרתו מבצע הרופא המטפל פרוצדורה שנועדה לשפר את מצבו של החולה. כאשר
במסגרת של צנתור אבחוני מאותרת היצרות חמורה שזקוקה להתערבות, הרופא המטפל יכול
להחדיר סטאנט אל תוך העורק, וזה מרחיב את האזור שדרכו זורם הדם ובכך מונע ומצמצם
את הסכנה העתידית. לא כל צנתור אבחוני הופך כמובן לטיפולי, ואת ההחלטה מקבל הרופא
בהתאם לתוצאות של הבדיקה שהוא מבצע.
גם צנתור טיפולי אינו הליך מורכב
והוא נמשך בדר"כ כשעה. ההליך נחשב לבעל סיכויי הצלחה גבוהים מאוד ומרבית
המטופלים שעוברים אותו מתאוששים מהר וזוכים לשיפור באיכות החיים שלהם. עם זאת, זהו
אינו תהליך אשר משנה את גורמי הבעיה או מונע אותה. רק טיפול משולב שכולל שינויי
תזונה, התעמלות גופנית ובמידת הצורך גם טיפול תרופתי, יכול למנוע מהבעיה מלחזור
ולסכן את חייו של החולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה